פנס תאורה נופל על הילה בצלאלי

שיתוף:

תארו לעצמכם את סרט הווידאו הזה. פנס התאורה מתנדנד ונופל מגובה רב על ראשה של הילה וגורם למותה. מזעזע. מחריד. אולי כמו אסון ורסי, כאשר הרצפה קרסה מתחת לרגליהם של חוגגים בחתונה. כמו גשר המכביה, כאשר ספורטאים צעירים טבעו בירקון. אלה תולדותיה של הרשלנות הישראלית בבניית גשרים, תקרות, עמודי תאורה. ועוד מאות ואלפי מקרים שלא מתועדים.

אני בטוח שאיפשהו, למישהו, יש גם את הסרט הזה. רגע מותה של הילה. והרי היום הכל מצולם. ואולי טוב שאנחנו לא רואים את הזוועה הזו. ודאי טוב למשפחה, לכבודה של הילה. העובדה שאין קטע מצולם, היא שדחקה את מותה של הילה, אל שוליו של סדר היום, שעמוס בימים אלה בתמונות זוועה של אלימות בוטה, בהמית שדווקא כן מתועדת.

את הבכורה נטל כמובן הסמח"ט אייזנר, בקטע פעולה מדהים, בעל כוח סוגסטיבי מיוחד. כל מי שראה את התמונות לראשונה, קפץ מעורו. ההפתעה, התדהמה. כאילו גם אנחנו חטפנו פתאום גוש ברזל לפרצוף, וגילינו איפה אנחנו חיים. ברור שכוחו של הסיפור הזה הוא רק בצילום. בלעדיו, אין לנו אלא כרוניקה משעממת וצפויה על היתקלות בין כוחות הבטחון לבין מפגינים, כאשר המפגינים טוענים לאלימות החיילים, ואלה מכחישים. עשינו שימוש בכוח סביר כדי לפזר את ההפגנה ולשמור על הסדר. רק התמונה מספרת לנו סיפור אחר. סיפור שלא נוגע בהכרח לפוליטיקה, אלא דווקא לאלימות של החברה שלנו. תמונות דומות מאוד אנו רואים בימים האחרונים מההתפרעות במגרש הכדורגל. גם כאן התמונות חזקות מכל תיאור שגרתי של התפרעות. עוצמה כזו של כעס, זעם, תיסכול, אלימות. ועל מה? והכל מול המצלמות, כי כבר אמרנו, הכל מצולם. גם כאשר קבוצה של צעירים מבצעים מעשים מגונים, וגם יחסי מין מלאים עם בחורה על חוף בוגרשוב, באמצע היום, לעיני קהל רב של צופים, ספק אדישים ספק מתפלאים. גם כאן יש תמונות, והן מוסיפות על הפליאה. פעם חשבנו שמצלמות יכולות להרתיע. שאדם יימנע ממעשיו פליליים או מבישים כאשר הוא מצולם, והנה קורה כמעט ההפך. או שאנחנו שוכחים את המצלמות, מרוב שהתרגלנו לקיומן, או שאיבדנו לגמרי את הבושה. מה כבר עשיתי? אז נתתי לו בעיטה על המגרש, דחפתי לו רובה לפרצוף, שכבתי איתה בחוף הים, מה רע בזה?

ואני שואל את עצמי, איפה התמונות של פנס התאורה שנפל על הילה? מתי הן יצוצו? ואיך הם ישנים בלילה, בבית המעצר, המהנדס, מנהל הבטיחות והמפיק של האירוע. יום העצמאות ה 64 של מדינת ישראל. לדעתי, זה יום די עצוב.

סגור לתגובות.