המשבר של גליה מאור ואיתן רף

גליה מאור ואיתן רף הם בוגרים של כמה וכמה משברים תקשורתיים וציבוריים, ועד היום הם שרדו אותם בהצלחה מפתיעה, ובכל זאת אני מרשה לעצמי לתת להם עצה בחינם: תחזירו את הבונוסים. ביוזמתכם, ועכשיו.

יש גבול לכל תעלול, ויש רגעים שבהם צריך להביט אל התמונה הכוללת, אל סך הכל המורשת האישית והציבורית, ולהביט בעיניים של העובדים, הקולגות, הלקוחות, הציבור הרחב, וגם של הילדים והנכדים האישיים שלכם. אל תחכו לרגע שבו רקפת רוסק עמינח, העוזרת והחברה הנאמנה, תמצא את עצמה במקום שהיא חייבת לתבוע אתכם. אל תחכו לרגע שבו בית משפט יאמר עליכם דברים קשים שיטילו צל כבד על כל הקריירה והמעמד שרכשתם במשך שנים של עבודה קשה. בסוף הרי תחזירו את הכסף. צברתם עשרות מיליונים של שקלים בעבודה קשה, וזה הרגע להיפרד מכמה מהם, עדיין עם מעט כבוד.

זה יכול היה להתרחש אחרת. למעשה, זה כמעט קרה. עד לפני כמה שנים, אפשר היה לעבור את המשבר הזה, כמכה קטנה בכנף. כמה כותרות לא נעימות בעיתון הכלכלי, ואולי במשפט מתמשך, בתביעה נגזרת סמויה מעין הציבור ולא מובנת לאיש. אבל לא עוד. השינוי החברתי שעברנו מאז מחאת קיץ 2011, עדיין לא פעל את מלוא פעולתו בתחום הפוליטי והכלכלי, אבל הוא משפיע באופן יומיומי על התקשורת, על המשפט, ועל פקידים, מנהלים ויועצים משפטיים שצריכים לקבל החלטות בקשר לטוהר המידות ולאחריות מנהלים. לא מבקר המדינה, ולא היועץ המשפטי לממשלה, יוכלו לסייע לכם כיום. קנס פלילי של מיליארד וחצי ₪ שמוטל על הלקוחות ועל בעלי המניות, שהם הציבור הרחב, לא יכול עוד לעבור בשתיקה מבלי שהאחראים לו ייטלו ולו חלק קטן מהאחריות ויישאו בחלק קטן של הנזק שגרמו. ברור שאתם לא לבד. לא הייתם לבד בזמן המעשים, וגם היום, לא תישאו לבד בנזק. רבים הם האחראיים והאשמים. ככל הנראה לא רק בבנק לאומי, אלא גם בבנקים נוספים, ואולי גם בבנק ישראל אם ידע ושתק. אבל העובדה שיש אחראיים נוספים לא יכולה לטשטש את החלק שלכם בפרשה. עדיף לכם לקחת אחריות כמנהלים, ולא לרדת לעומקה של האחריות האישית והפלילית על מעשים בפועל. עדיף לשלם על רשלנות ולא להיגרר למשפט או לבירור על מודעות פלילית.

ואולי זה כבר מאוחר מידי, אולי החמצתם את הרגע לצאת מהפרשה בכבוד. ועדיין, כדאי להקדים ולהכות על חטא, ולהחזיר את הבונוסים על הצלחה שלא הייתה. מהלך כזה ישפר עד מאוד את מעמדכם בכל הליך משפטי, ציבורי ורגולטורי שיתקיים בעתיד. אל תקשיבו ליועצים המשפטיים ולעורכי הדין שיסבירו לכם שאין סמכות חוקית לכפות עליכם את החזרת הבונוסים, וכי אי אפשר להוכיח את האחריות האישית שלכם לנזקים לחברה. הם ישמחו לגבות מכם את שכר הטרחה ולגרור את הפרשה עוד שנים רבות. אתם תשלמו את המחיר. גם הציבורי, גם הכספי, וגם בסוף תחזירו את הבונוסים.

אל תשימו את יהבכם על פוליסות הביטוח. ברגע האמת גם הן קורסות, ודאי נוכח האפשרות לבסס טענות על אחריות פלילית ועל מודעות להפרת חבות האמונים והזהירות. נכון שגם המכניקה של תהליך החזרה בתשובה היא מורכבת. כמה להחזיר, איך מחשבים את הסכום הראוי, מי קובע את המנגנון, ועוד שאלות רבות. אבל את זה אפשר להשאיר למומחים חיצוניים, לצוות מקצועי שיזכה לאמון הציבור, או לשופט בדימוס שיתמנה לצורך כך. עכשיו זה הרגע להתייעץ עם בני המשפחה, עם החברים האמיתיים ולבנות סולם ציבורי מכובד, כדי לרדת מהעץ, לתת הנמקה משכנעת להסדר פשרה של ממש, שיאפשר לכם להחזיר את הבונוסים ואולי בדרך הזו לחזור לחיים שהיו לכם עד לפני רגע קט.

התגובות סגורות