גלי צה"ל וחופש העיתונות

שיתוף:

גם ברק רוצה ביביתון. כך אומרים בן כספית, רזי ברקאי וגם מפקד גלי צה"ל היוצא יצחק טוניק. פתאום אנו מגלים שגלי צה"ל משמשים כלי ליחסי ציבור ולתעמולה בידי הבעלים והמפקדים שלו. באמת הפתעה גדולה. ומה חשבנו? שאפשר בתוך הצבא, במדים, בבעלות של משרד הבטחון, ובהפעלה של חיילים ואזרחים עובדי צה"ל, לקיים באמת לאורך זמן, כלי תקשורת עצמאי ונושך, שיאמר את האמת על מוקדי הכוח המרכזיים של המדינה? ברור שלא. ברור גם שמעולם זה לא היה, למרות הנוסטלגיה המזוייפת של בכירי העיתונאים שלנו שגדלו בתחנה המוצלחת.

אין ספק שהתחנה היתה והיא עדיין, במידה רבה, תחנת רדיו מוצלחת, בית גידול לעיתונאים ושדרים מוכשרים. אבל גם ברור שהמודל שבו היא פועלת, שהיה תמיד נס, הוא מודל פסול ובעייתי. כנראה שהיינו צריכים את פרשת גלנט, כלומר את הרגע המדהים הזה שבו שר הבטחון והרמטכ"ל הפכו לאוייבים של ממש, ונאבקו אחד נגד השני בתקשורת. ברגע הזה נחשף המודל הבלתי ראוי של גלי צה"ל. אי אפשר יותר לשרת גם את הרמטכ"ל וגם את שר הביטחון, וצריך היה לבחור.
גלי צה"ל משרתים זה שנים את הצבא, ואת הרמטכ"ל ושר הביטחון. בעקיפין גם את הממשלה ואת הממסד הבטחוני והפוליטי כולו. יחסית למבנה הבעלות והשליטה נהנתה התחנה מחופש יוצא דופן והצמיחה כמה מטובי העיתונאים שלנו. אבל הגיע הזמן לומר את האמת ולהסיק את המסקנות. המסכות נפלו. היום זה כבר ברור וחשוף שעל מפקד גלי צה"ל הבא יוטל התפקיד לשרת את אדוניו, שר הביטחון והרמטכ"ל. לפחות עד שיריבו ביניהם.

ברור שהפוליטיקאים לא יתנו לתחנה להיות באמת בלתי תלויה, מקצועית וחופשיה, ברור גם שלא יתנו לאחד אותה עם השידור הציבורי שעובר רפורמה, או עם הטלוויזיה הלימודית. כל שר רוצה כלי תקשורת משלו. לשר החינוך יש טלוויזיה, לראש הממשלה יש רשות שידור, וגם ביביתון, וגם שר הביטחון רוצה משהו.
שוק התקשורת הנוכחי עובר שינויים גדולים, גם בתחום הרדיו. הרגע הזה, בו סיימו את תפקידם גם מפקד גלי צה"ל, גם מנהלת הטלוויזיה הלימודית, וגם מנכ"ל רשות השידור וקול ישראל, הוא רגע של הזדמנות. הזדמנות לעשות סדר בשידור הציבורי, לטובת הציבור וחופש העיתונות. אשרי המאמין.

סגור לתגובות.