בכמה דירקטוריונים אדוני מכהן?

חברת אנטרופי ממליצה להגביל את מספר הדירקטוריונים בהם יכול אדם לכהן בעת ובעונה אחת. אכן רעיון מצוין.

כיום מקובל בשוק שאדם אחד מכהן במקביל במספר רב של דירקטוריונים, לפעמים עד עשרה (!) בעת ובעונה אחת. הטיעון של אותם חברות ודירקטורים הוא שמדובר בעבודה של שעות ספורות בלבד בכל חודש, וכי מדובר באנשי מקצוע מעולים ולכן אין בכך שום פסול. אנטרופי סבורה שראוי להגביל את הכהונה לשישה דירקטוריונים מהותיים בלבד.

זה אכן צעד בכיוון הנכון, אבל הוא קטן מידי, מהוסס וחלקי. למעשה, השאיפה צריכה להיות שאדם יכהן כדירקטור בחברה אחת בלבד, ובמקרים יוצאי דופן בשניים. זהו. האינטרס האמיתי לכך צריך היה להיות בראש ובראשונה של החברות עצמן ושל בעלי המניות שלהן. שהרי תפקידו של הדירקטוריון הוא להשגיח על ההנהלה ולוודא שהיא פועלת לטובת התאגיד ולטובת בעלי מניותיו. אולם בישראל רוב החברות מחזיקות את הדירקטוריון כחותמת גומי. רוב החברות נשלטות על ידי בעל שליטה דומיננטי שלא מעוניין בדירקטוריון חזק, פעיל הממלא את תפקידו, אלא בעוד כלי למימוש שליטתו בתאגיד. בעולם שבו הדירקטוריון הוא רק למראית עין, חותמת גומי, עלה תאנה, כדאי ואף רצוי שהוא יתמלא בדירקטורים "מקצועיים". המקצועיות היא בכך שהם מבינים את מעמדם ותפקידם, באים פעם בחודש לאכול בורקס, לשאול כמה שאלות לפרוטוקול, לקשט את החברה בשם מוכר, שיש לו את הניסיון וההשכלה המתאימים, אך בלי רצון ואינטרס של ממש להעמיק בנושאים ובפיקוח. דירקטור כזה יכול להיות בשתיים, שלוש, ואפילו עשר חברות. הוא נותן כמה שעות בחודש לישיבה, ועוד נשאר עם עודף.

לעומת זאת, הדירקטור האמיתי, שבא לעבוד, לא יכול להיות חבר ביותר מאשר חברה אחת. דירקטור שממלא את תפקידו צריך להכיר היטב את החברה, להתעדכן, לקרוא כמויות גדולות של חומר, ללמוד, להתייעץ, וכן, גם לבוא לכל הישיבות, להיות חבר בוועדות משנה של הדירקטוריון, ולהזמין חוות דעת של יועצים מקצועיים. זוהי עבודה של ממש, בהיקף של כשליש משרה. הכוונה היא כמובן לחברות מהותיות, שיש להם היקף משמעותי של פעילות, עסקים וניהול. בחברות כאלה יש צורך של ממש בדירקטוריון פעיל של אנשי מקצוע מעולים, שאינם נגועים בניגוד עניינים, ומקדישים את כוחם המקצועי לעבודה בדירקטוריון.

חברות במספר דירקטוריונים, אפילו כאשר אין מדובר באותו מגזר, באותו ענף או באותו תחום, נגועה תמיד בניגוד עניינים. אפילו בשאלות קטנות כמו לאיזה חברה הוא יקדיש יותר זמן, איזה חומר הוא יקרא לקראת הישיבה. מה קורה כאשר הישיבות מתנגשות, או כאשר החברות השונות מחפשות הזדמנות או תשומה עסקית דומה (למשל משרד מתאים או יועץ מקצועי).

הגיע הזמן לשנות את התרבות העסקית גם בנושא זה. להיות דירקטור זו עבודה רצינית, לא חלטורה, ולא חברות במועדון. אם אתה מכהן בחברה אחרת, נמצא לנו אדם פנוי שיתמקד בנו. השאלה הראשונה שנשאל כל מועמד היא: בכמה דירקטוריונים אדוני מכהן. התשובה הנכונה היא אפס.

סגור לתגובות.